איפור בקורונה

למה הגיוני לחלוטין להתאפר בזמן מגיפה עולמית | קורונה

לפני כמה ימים איתמר, הבן שלי בן ה-12, שאל אותי: אמא, למה את מתאפרת? השאלה הזו מלווה אותי שנים.

אבל זה היה רק במפגש זום של קורס שאני עוברת, שנחתה עליי ההבנה. אחת המשתתפות הרצתה על האתגרים שהיא פוגשת בעבודה. נשים אחרות שאלו אותה על התמודדות עם עומסים ועל אפקטיביות בניהול משימות. ואז אחת מהן שאלה את השאלה שכולנו רצינו לשאול: איזה אודם שמת??

הסתכלתי על הריבוע שלה במסך של הזום. הוא היה כולו מואר והיא השתקפה ממנו יפה וקורנת. השיער שלה היה מסודר והיא נראתה נהדר. הריבועים האחרים נראו אפורים יותר או פחות. ניבטו מהם כלמיני נשים, בכלמיני סגנונות. אני? אני התאפרתי קלות ביותר ולבשתי בגד בית..

בשביל מי אני מתאפרת?

לאורך השנים שאלתי את עצמי מדי פעם: עבור מי אני באמת מתאפרת? לו הייתי גרה על אי בודד – האם הייתי נראית שם כמו שאני נראית כאן? האם איפור הוא הפנים שלי החוצה בלבד? או שהוא בעצם מסיכה? האם הוא מגן עליי מפני הסביבה? או שהוא מצג שווא של מה שאני לא? האם איפור הוא מה שהחברה מצפה שאהיה? ואם אני מתאפרת, מה זה אומר עליי? מהו האיפור בשבילי ויותר מזה – מה ומי אני בלעדיו?

איפור בעולם של בידוד ביתי וריחוק חברתי

בזמן שאנו מסתגלות לעולם מוזר, שבו אנו מונחות לשמירה על ריחוק חברתי, נעות בין תקופות של "סגר מהודק" לימים שלמים של בידוד בית, מחשבה על המראה החיצוני שלנו מרגישה קצת אגואיסטית. למי איכפת איך אנחנו נראות בזמנים כאלה? אין לנו דברים חשובים יותר להתעסק בהם?

הרי לא להתאפר זה לא רק לשבור מוסכמות של נשיות ויופי. זה לנתב את הזמן והמשאבים שלנו לנושאים שיותר חשובים לנו. בנוסף, יש גם משהו חתרני בלהביא את עצמי בלי איפור, כמו שאני, לאן שאני הולכת, תקחו את זה איך שתקחו.

ועדיין.. כבר בסגר הראשון אני הרגשתי שלהעביר ימים שלמים בפיג'מה בבית זה מדכא אותי. שללבוש בגדים "נורמליים", להתאפר ולהיראות כמו שאני נראית בשגרה הרגילה שלי – עושה לי טוב. שאיפור בשבילי הוא לא רק בוסט לבטחון, אלא גם להרגשה ולמצברוח.

אז המשכתי את הרגלי האיפור שלי פחות או יותר כפי שהיו טרום קורונה. עשיתי את זה כדי לשמור על השגרה, על עצמי ועל השפיות שלי. מתוך הנחה ששמירה על רוטינות חיוביות, מעודדות ומשמחות עבורי – יעשו לי טוב דווקא בתקופה הזו. ששליטה במה שיש לי שליטה עליו כרגע – כשהבחוץ מטורף ומחר לא ברור – מחזקת אותי ומאפשרת לי להתמודד טוב יותר עם המצב.

יש לא מעט מחקרים שמשייכים איפור לבטחון עצמי, לקידום ולביצועים בעבודה. איפור הוא לא הגורם היחיד כמובן. יש המון מקורות נוספים להעלאת הבטחון העצמי ולעידוד ביצועים. מן הסתם אצל נשים שאינן מתאפרות בשגרה איפור ישחק תפקיד פחות חשוב.

מה חשוב לי?

בזמן שחלקנו ניצלנו את התקופה הזו לשאול את עצמינו עד כמה ספורט/חברות/חו"ל חשובים לנו, מה פחות חשוב לנו ואת מה אנחנו לא צריכות/מעיפות עד להודעה חדשה, אני חזרתי לשאול את עצמי גם עד כמה האיפור חשוב לי. האם אני מתאפרת רק בשביל עצמי, או בשביל אחרים?

כי מי שלהתאפר עושה לה הרגשה טובה, מי שלהתאפר שקול בעיניה להשקעה בעצמה, מי שלהתאפר הוא חלק מהביטוי העצמי הייחודי שלה, מי שלהתאפר הוא הכמה דקות של השקט שלה של הבוקר, מי שנהנית לראות את עצמה מאופרת, מי שאיפור משמח אותה, ויותר מזה – מי שעבורה איפור הוא תזכורת יומית לפינה שפויה ומשמחת לפני שהיא מסתערת על היום, בתקופה הזויה וחסרת ודאות שמעולם לא ידענו – מתאפרת לגמרי בשביל עצמה! זה אחד הדברים הכי טובים שאנחנו יכולות לפרגן לעצמינו עכשיו.

ולי באופן אישי זה מזכיר שאני עדיין כאן. שאני עדיין יכולה לעשות דברים שאני נהנית מהם. וזה לא מעט בימינו – להעביר את הזמן עם מה שעושה את הנפש שלנו שמחה.


תמונות: cottonbro from Pexels

אולי תאהבו גם את...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *